באת-כוח התובעת: עו"ד מימי ירס
בא-כוח הנתבעים: עו"ד צבי מנדל
החלטה
התובעת מבקשת להורות על החלפת סדר הבאת הראיות (בקשה שהתבקשה בדיון מיום 20.9.2010, והוגשה בכתב ביום 18.10.2010), ואילו הנתבעים מתנגדים לבקשה (תגובה מיום 27.10.2010).
לאחר עיון בבקשה ובתגובה, וכן בכתבי הטענות שהגישו הצדדים, החלטתי להיעתר לבקשה מהטעמים שיפורטו בהחלטה זו.
2.התובעת הגישה ביום 31.8.2009 כתב תביעה בסדר דין מקוצר נגד הנתבעים, על סך של 111,115 ₪. לטענתה, הנתבעים לא שילמו תשלום אחרון שהיה עליהם לשלם בהתאם להסכם שנחתם בין התובעת לבין הנתבעים.
3.ביום 25.10.2009 הגישו הנתבעים בקשה לדחיית התביעה על הסף, מאחר שלטענתם, התביעה התיישנה. לחלופין ביקשו שתינתן להם רשות להתגונן.
ביום 24.2.2010, לאחר שהתקבלה תגובת התובעת (מיום 2.12.2009), החליט בית המשפט (כבוד השופט מוריס בן-עטר), שטענת ההתיישנות תידון במסגרת בירור התובענה לגופה, ולנתבעים ניתנה רשות להתגונן. עוד נקבע שהתצהיר שצורף בתמיכה לבקשת הנתבעים יהווה את כתב הגנתם.
4.תקנה 158 בתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 קובעת שסדר הבאת הראיות הוא שהתובע פותח בהבאת ראיותיו, ולאחריו מביא הנתבע את ראיותיו. תקנה 159 קובעת שסדר הבאת הראיות יתחלף, כך שתחילה ישמעו ראיות הנתבע ורק לאחריהן ראיות התובע, אם "הודה הנתבע בעובדות שטען להן התובע וטוען כי על פי דין, או מחמת עובדות שטען להן הנתבע, אין התובע זכאי לסעד המבוקש".
מצב זה, של "הודאה והדחה", מתקיים במקום שבו הנתבע מודה בעובדותיה המהותיות של עילת התביעה, אך עליהן הוא מוסיף טענות אחרות שעשויות להביא לדחיית התביעה. למצב זה יש השלכה מהותית, שעניינה העברת נטל השכנוע אל כתפי הנתבע, והשלכה דיונית, שהיא כאמור, היפוך סדר הבאת הראיות (ראו: אורי גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי, מהדורה עשירית, סיגא, 2009, עמ' 308-307).
5.לטענת התובעת, חובם של הנתבעים נובע מכך שלא שילמו את התשלום האחרון שאותו היה עליהם לשלם על-פי הסכם שנחתם ביניהם. בבקשה הנדונה, טוענת התובעת שטענת הנתבעים כלפי החוב הנתבע היא טענת קיזוז, המהווה טענת "הודאה והדחה", אשר המצדיקה את היפוך סדר הבאת הראיות.
6.על-פי התצהיר מטעם הנתבעים, המהווה כאמור, את כתב הגנתם (החלטת בית המשפט מיום 24.2.2010), הנתבעים אכן טוענים טענת קיזוז, מאחר שלטענתם עומדת להם יתרת זכות אצל התובעת (בסך של 20,754 ₪). שאר טענותיהם של הנתבעים נטענות כחלק מטענת הקיזוז או מטענתם שפרעו את החוב. כך באשר לסכומים שלטענתם שולמו, הופחתו או נפרעו, כך גם באשר לטענתם שתובעת לכאורה, לא מילאה את חלקה בהסכם בכך שלא ביצעה את עבודות הפיתוח, או שהתובעת היא זו שנותרה חייבת להם. כך גם טענת התיישנות שטענו הנתבעים, שאין בה כפירה בעובדות המהותיות המבססות את עילת התביעה, מצדיקה את היפוך סדר הבאת הראיות. מטעמים אלו, אכן יש מקום להיפוך סדר הבאת הראיות, לפי תקנה 159.
7.לאור האמור, הבקשה מתקבלת.
לפיכך, ובהתאם לאמור בהחלטה מיום 20.9.2010, תצהירי העדות הראשית יוגשו במועדים הבאים:
מטעם הנתבעים – עד יום 30.12.2010.
מטעם התובעת – עד יום 30.1.2010.
ככל שהנתבעים יראו לנכון לבקש לאפשר להם הגשת תצהירי תגובה, תתברר בקשתם לגופה, בכפוף לכך שתוגש לכל המאוחר עד יום 15.2.2010.
הוכחות, כפי שנקבע, ביום 27.3.2010 בשעה 10:30
שאלת החיוב בהוצאות תוכרע במסגרת פסק הדין הסופי.
ניתנה היום, כ"ד חשון תשע"א, 01 נובמבר 2010, בהעדר הצדדים.